סמכויות עיכוב בהליך הפלילי

סעיף 66 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (להלן: "החוק") קובע כי ניתן יהיה לעכב אדם כאשר "הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית". ישנם מספר סוגים של עיכובים בהליך הפלילי להלן ננסה להביא סקירה קצרה של העיקרים שביניהם.

עיכוב חשוד לפי סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

שוטר רשאי לעכב חשוד רק כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשד כי אותו אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, הוא רשאי לעכב את אותו אדם במקום כדי לברר את זהותו וכתובתו או כדי לחקור אותו במקום.

שוטר רשאי לדרוש מאדם להתלוות אליו לתחנת המשטרה רק במידה ויש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה או עומד לעבור עבירה ובנוסף כי הזיהוי במקום היה בלתי מספיק או שלא ניתן לחקור את אותו אדם במקום.

בנוסף, פקודת המטה הארצי של משטרת ישראל בעניין עיכוב, מעצר ושחרור (פקודה 14.01.34, סעיף 3(ב)(ג)) קובעת: "ככלל, במקום שאין בכך כדי להפריע להמשך הטיפול המשטרתי, יש להעדיף זימונו של אדם לתחנת המשטרה, על פני הדרישה להילוות לשוטר". בעניין זה ציין בית המשפט (ע"א (מחוזי-ת"א) 44886-04-15 כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.04.16)) כי: "הדרישה שבס.ק. 2 לעיל (= סעיף 67(ב)(2) לחוק המעצרים – א.ס.) אינה דרישה טכנית פורמאלית שדי בהתקיימה כדי להקים באופן אוטומטי את דרישת ההילוות לתחנת המשטרה לצרכי חקירה, משזו צריכה לקיים גם את דרישת הפגיעה המינימאלית וגם את דרישת הסבירות. ברירת המחדל הינה זימון מתואם לתחנת המשטרה, ולא דרישת הילוות מיידית" (וראו גם: ת"פ (ת"א) 16830-09-15 מדינת ישראל נ' פלונית (פורסם בנבו, 6.11.17).

כאשר לא התקיימו התנאים לסמכות העיכוב, העיכוב אינו חוקי. משמעות הדבר שהמעוכב רשאי שלא לציית להוראות השוטר שעיכב אותו, ואף להשתמש בכוח סביר כדי לממש את חופש התנועה שלו. מנגד, כאשר קיימת סמכות לעכב והאדם מסרב לעיכוב – ניתן לעוצרו ללא צו.

עיכוב עד לפי סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשוד כי נעברה עבירה, הוא רשאי לעכב כל אדם שיכול למסור לו מידע בנוגע לאותה עבירה כדי לברר את זהותו וכתובתו ו/או כדי לחקור אותו במקום. בנוסף, רשאי השוטר לזמן את העד לחקירה בתחנת משטרה קרובה בזמן סביר אחר, כדי לברר את זהותו וכתובתו או כדי לחקור אותו. במידה וזיהוי העד היה בלתי מספיק, או ישנו חשש שהעד לא יתייצב לחקירה בזמן, רשאי השוטר לבקש מהעד להתלוות עמו לתחנת המשטרה לשם גביית העדות.

עיכוב לצורך חיפוש ובדיקת מסמכים לפי סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

ישנה סמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם כמו כן מסכות לדרוש מאדם להציג מסמכים. לצורך כך רשאי בעל הגורם המוסמך לעכב אדם או כלי רכב על מנת לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו.

עיכוב לצורך ביצוע צו מעצר או צו מאסר לפי סעיף 70 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשוד כי ישנו צו מעצר או צו מאסר כנגד אדם מסוים, הוא רשאי לעכב את אותו אדם עד לקבלת עותק מהצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר. השוטר רשאי לדרוש מאותו אדם להתלוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר או המאסר, במידה ולא ניתן לקבל עותק מהצו במקום.

עיכוב כלי רכב לצורך ביצוע חיפוש לפי סעיף 71 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשוד כי נעברה עבירה בת מעצר, והוא סבור שיש צורך לבצע חיפוש בכלי רכב כדי לאתר את מבצע העבירה או את הקורבן או כדי לאתר ראיה הקשורה לעבירה, הוא רשאי לעכב את כלי הרכב ולבצע את החיפוש. שוטר רשאי לעכב רכב לצורך חיפוש גם כאשר יש הסתברות גבוהה שעומדת להתבצע עבירה בת מעצר.

תנאי ביצוע העיכוב

שוטר המבצע עיכוב צריך תחילה להזדהות בפני המעוכב, לציין את שמו ואת עובדת היותו שוטר. השוטר חייב לעשות כן רק במקרים בהם זהותו לא ידועה, אם הזדהותו לא עשויה לסכל את העיכוב, אם הזדהותו לא עשויה לפגוע בבטחונו בעת ביצוע העיכוב או אם הזדהותו עשויה לגרום להעלמת ראיה. על השוטר להזדהות מיד לאחר שחלפו הנסיבות שמנעו את אי הזדהותו. השוטר חייב להודיע מיידית לאדם כי הוא מעוכב, ולהבהיר את סיבת העיכוב בהקדם האפשרי במהלך ביצוע העיכוב.

העיכוב לא ייארך מעבר לזמן הסביר הדרוש בנסיבות המקרה לצורך ביצוע הפעולה שלשמה הוא מבוצע, כאשר בכל מקרה משך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות. בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות.