מעצר ימים - מתי ובאלו תנאים

כאשר המעצר הראשוני מבוצע מכוח צו שיפוטי, אין צורך בקיום הליך בפני הקצין הממונה ודי בהבאת החשוד בפני שופט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מחלוף 24 שעות מעת המעצר בצו.

שופט יורה על מעצרו של חשוד אם שוכנע כי קיים חשד סביר שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר (כל עבירה למעט חטא) כאשר התקיים אחד מאלה:  

1. קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

2. קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;

3. בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים; שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.

שופט לא יצווה על מעצר אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופה אחרת כגון ערובה, מעצר בית ועוד.

פרק הזמן המרבי למעצר ימים הינו 30 יום ברצף, כאשר השופט מוסמך להאריך את המעצר כל פעם ב-15 ימים (למעט בעילת מעצר לצרכי חקירה שם ניתן לבצע הארכה של 5 ימים בכל פעם). אך אם הוגשה הבקשה על-ידי היועמ"ש ניתן להאריך את המעצר עד לתקופה בת 75 ימים, אם לא הוגש כתב אישום בתום 75 ימים בסמכותו של שופט של בית המשפט העליון להאריך את המעצר (אך מדובר במקרים נדירים).

​

במהלך הדיון בבית המשפט, יש לחשוד זכות לטעון כנגד בקשת המעצר, בעצמו או באמצעות עורך דינו. בשלב זה חומר החקירה אינו חשוף בפני החשוד ולא בפני בא כוחו. בדיון בבקשת המעצר רשאי הסנגור לשאול שאלות את נציג המשטרה אך זה יכול לבקש כי תשובתו לשאלה תובא רק בפני בית המשפט מן הטעם שגילוי המידע עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי אחר.

​

סוגיית מעצר הימים הינה משמעותית מאוד בהליך הפלילי ויש בה כדי להשליך על המשך ההליך לפיכך חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי מנוסה אשר ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת להוביל לשחרורו של החשוד.   

​